כמה נעים להתכרבל עם ילד מכל צד וספר עם תמונות יפות באמצע ולקרוא אודות אחים אחרים. על אחים שרבים ("תראו
איך האחים האלה לא יודעים איך להתנהג!"). על אח קטן בכיין ("תראו איך
הוא בוכה!"). על אח גדול מרביצן ("תראו איך הוא מקנא!"). על אח
גדול שעוזר לאח קטן ("תראו כמה הוא בוגר ואחראי"). על אח קטן שמתגבר על
מכשולים ("תראו כמה שהקטנצ'יק הזה חכם וחזק"). וכמובן, על אחים שאוהבים
ודואגים זה לזה ("איזה מזל שיש לו אח, איזה מזל שאתם אחים").
ומה קורה כשעוברים משניים לשלושה? האח הקטן מאבד את כסאו כצעיר המשפחה
אך זוכה בתואר הנכסף "אח גדול". האח הגדול עדיין נותר הבכור והבכיר, ואף
אחד לא יוכל לקחת את זה ממנו. ואנו ההורים? נרגשים לקראת הרחבת הקן, מתכוננים לכך
שהילדים יעלו במספרם עלינו ומיחלים לעוד כמה זוגות ידיים. יש גם הורים תמימים
שחושבים שאחרי שני ילדים הם כבר יודעים הכל.
אני אם הבנים (ועל כן, סדרה זו תהיה יותר על אחים ופחות על אחיות).
המילה שמתארת בצורה המדויקת ביותר את ההריון שלי עם הבן השלישי היא "לויתן".
כשאני והבטן הענקית שלי היינו מתגלגלות הביתה לאחר יום עבודה, כל מה שרציתי היה
לשכב על הספה בסלון ולכוון אליי את מיזוג האוויר שזה עתה הותקן (לידה באוגוסט? לא
מומלץ). הרגשתי כמו לויתן שעלה בטעות על החוף, וכל מה שנותר לו זה לרבוץ על החול ולחכות
לקצת מים ולישועה. וכך, בעודי רובצת וממתינה לאח הקטן שבדרך, לצידי חיכו גם הבנים.
בספר "תינוק, צא כבר!", רום וגיא פלס ואמא שלהם היו באותו מצב
בדיוק, רק שבבית שלהם היה יותר רעש כי האחים כל הזמן צעקו לתינוק שיצא. הבנים
והאמא מששו את הבטן הענקית ושוחחו רבות על התינוק: מה הוא עושה בבטן, מה יהיה
כשהוא יוולד, איך כל אח יעזור והכי חשוב: מי יטפל באחים הגדולים.
ההסברים של האמא פשוטים, מדויקים ומרגיעים. התחלה נפלאה לשיחה לקראת
כניסתו של תינוק חדש הביתה. וגם המשך נפלא, כי זהו ספר שקוראים שוב שוב. בניגוד
לספרים אחרים שבהם התינוק מתואר על ידי אחרים, מהווה דמות פסיבית ובוכה הרבה, כאן לתינוק
יש אופי ודעות משלו מרגע הגחתו לעולם:
"התינוק יצא כשאמא היתה בבית היולדות.הוא היה מופתע מאד...הוא אף פעם לא תאר לעצמו כל כך הרבה אור!הוא סגר את עיניו ונרדם לזמן ארוך."
בנוסף, המפגש הראשון בינו לבין האחים הגדולים נערך על קרקע שווה.
במקום שנשמע אודות התגובות והרגשות של האחים הבוגרים, אנו רואים את צדו של התינוק:
"הדבר הראשון שראה התינוק כשפקח עינייםהיו הפרצופים הכי מתוקים והכי נפלאים מביטים בו,ועיניו נצצו בשמחה.
ואז הוא שמע את גיא ורום צורחים:"יש! עשינו זאת! הצלחנו! הוצאנו אותו החוצה!"והתינוק חשב: אז אתם אלה שעשיתם כל כך הרבה רעש! והוא פהק פהוק ענקי וחזר לישון."
בדומה לשלישי אצלנו, הילד השלישי הזה לא יהיה פראייר של אף אחד. ואולי
אלה הפנטזיות של המחברת, אבל מסתמן שהתינוק הזה גם ישן בלילה.
תינוק, צא כבר!
מאת: רות פלס
איורים: גיל-לי אלון קוריאל
ספרית פועלים, 2000
·
כמה פעמים אפשר להגיד על ספרי ילדים שהציורים נפלאים, מצחיקים, חינניים,
מאירי עיניים וגורמים לי להזיל ריר (ראו ביבליופיליה, סימפטומים)? על כן, יהיה
מעתה סעיף "באיורים אהבתי במיוחד" שאזכיר בו היילייטס.
שמות הדמויות: גיא ורום (בנים)
באיורים אהבתי במיוחד את הצגת ההריון של האמא. בטן ענקית, חזה נפול,
אף ולחיים ורודים ומבט בעיניים המתאר בצורה מדויקות שילוב של אהבת אם ועייפות
כבדה.
