מכתבים לענבל - פינאלה

היום עמית בן 16. תודה מקרב לב לכל אחד ואחת מחברי מחלקת המטואונקולוגיה ילדים בהדסה עין כרם שהביאונו עד הלום.

לקוראים החדשים, זהו הפרק האחרון של "מכתבים לענבל" אשר מספר על החודשים הראשונים שלנו במחלקה. לחצו כאן כדי לקרוא את "מכתבים לענבל" מהפרק הראשון.



סיימנו

13/10/2010

שלום ענבל,

רק דיווח משמח ומהיר, כי אנחנו מותשים. הוציאו לעמית את הפורט היום. זהו המבשר הרשמי של סיום הטיפול. (אמנם הוא יתחיל איזו תרופה נוספת למשך 5 חודשים, אבל זה יותר בענייני תחזוקה.) איך אמר הרופא המטפל: "בדרך כלל מחכים עם העוגה עד שמוציאים את הפורט". זה היה ניתוח קצר בהרדמה מלאה. התמזל מזלנו והתפנה מקום באופן מפתיע, וצלצלו אתמול לראות אם נוכל להגיע. מזל, כי הייתי כל כך נרגשת (במובן הטוב, לא לחוצה) שבקושי הצלחתי לתפקד. הכל עבר בשלום, עמית כבר חיסל המבורגר של 400 גרם הערב.

גם העיתוי מאד משמעותי. כל הסיפור התחיל ביום שני, בשבוע השני של שנת הלימודים האקדמית. ועכשיו, אנחנו בשבוע הראשון של השנה האקדמית הבאה.

ועוד ענייני תיארוך, הניתוח להוצאת הגידול היה ב-13 לינואר, בדיוק לפני 9 חודשים. ילד נולד מחדש? משפחה נולדה מחדש? אני משאירה לנו כחומר למחשבה.

רותי